חוק-יסוד: נשיא המדינה
דיני חוקה – חוקי יסוד
דיני חוקה – נשיא המדינה
תוכן ענינים
סעיף 1 |
מעמד |
2 |
|
סעיף 2 |
מקום המושב |
2 |
|
סעיף 3 |
בחירה ותקופת כהונה |
2 |
|
סעיף 4 |
כשירות |
2 |
|
סעיף 5 |
מועד הבחירה |
2 |
|
סעיף 6 |
הצעת מועמדים |
2 |
|
סעיף 7 |
הצבעה |
3 |
|
סעיף 8 |
בחירה ברוב קולות |
3 |
|
סעיף 9 |
הצהרת אמונים |
3 |
|
סעיף 10 |
מתן ההצהרה ותחילת הכהונה |
3 |
|
סעיף 11 |
תפקידים וסמכויות |
3 |
|
סעיף 12 |
חתימת קיום |
3 |
|
סעיף 13 |
חסינות במילוי התפקיד |
3 |
|
סעיף 14 |
חסינות בפני דיון פלילי |
4 |
|
סעיף 15 |
עדות |
4 |
|
סעיף 16 |
משכורת ותשלומים אחרים |
4 |
|
סעיף 17 |
יחוד הכהונה |
4 |
|
סעיף 18 |
יציאה לחו"ל |
4 |
|
סעיף 19 |
התפטרות |
4 |
|
סעיף 20 |
העברת הנשיא מכהונתו |
4 |
|
סעיף 21 |
התפנות המשרה מטעמי בריאות |
4 |
|
סעיף 22 |
הפסקה זמנית |
4 |
|
סעיף 23 |
נשיא בפועל וממלא מקום הנשיא |
5 |
|
סעיף 24 |
הודעות ברשומות |
5 |
|
סעיף 25 |
יציבות החוק |
5 |
|
סעיף 26 |
ביטול |
5 |
|
סעיף 27 |
הוראת מעבר |
5 |
חוק-יסוד: נשיא המדינה*
|
|
|
|
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ט מס' 571 מיום 25.7.1969 עמ' 226 (ה"ח 847)
3. נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לחמש שנים; תקופת כהונתו תיחשב לפי הלוח העברי.
מיום 30.12.1998
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ט מס' 1696 מיום 30.12.1998 עמ' 36 (ה"ח 2723)
3. (א) נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לחמש שנים לשבע שנים; תקופת כהונתו תיחשב לפי הלוח העברי.
(ב) נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
|
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ט מס' 1696 מיום 30.12.1998 עמ' 36 (ה"ח 2723)
4. כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה. אדם שכיהן כנשיא המדינה שתי תקופות בזו אחר זו לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לאחריהן.
|
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ג מס' 2399 מיום 27.6.2013 עמ' 87 (ה"ח 504)
5. בחירת נשיא המדינה תיערך לא מוקדם מתשעים יום ולא יאוחר משלושים יום לפני תום תקופת כהונתו של הנשיא המכהן; נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו, תיערך הבחירה תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שנתפנה מקומו; יושב-ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, יקבע את יום הבחירה ויודיע עליו בכתב לכל חברי הכנסת לפחות עשרים יום שלושה שבועות מראש; חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת נשיא המדינה.
|
(2) מי שעשרה חברי הכנסת לפחות הציעו את מועמדותו יהיה מועמד לנשיא המדינה, אלא אם כן פחת מספר המציעים מעשרה בשל מחיקת שם של חבר הכנסת כאמור בפסקה (3);
(3) שיתף עצמו חבר הכנסת בהצעה של יותר ממועמד אחד, יימחק שמו של חבר הכנסת מרשימת המציעים של כל המועמדים שהציע; פחת מספר המציעים של מועמד מעשרה בשל מחיקת שם מרשימת המציעים, רשאי חבר הכנסת שלא שיתף עצמו באף הצעה לצרף את שמו לרשימת המציעים של אותו מועמד, לא יאוחר משמונה ימים לפני יום הבחירה.
(ב) יושב-ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שהציעוהו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה.
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ג מס' 2399 מיום 27.6.2013 עמ' 87 (ה"ח 504)
החלפת סעיף קטן 6(א)
הנוסח הקודם:
(א) נקבע יום הבחירה, רשאים עשרה, לפחות, מחברי הכנסת להציע מועמד; ההצעה תהיה בכתב ותימסר ליושב-ראש הכנסת, בצירוף הסכמת המועמד בכתב או במברק, לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירה. לא ישתף עצמו חבר הכנסת ביותר מהצעת מועמד אחד.
|
|
|
|
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 524 (ה"ח 3185)
8. (א) היו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל קולותיהם של רוב חברי הכנסת - הוא הנבחר; לא קיבל מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לא היה רוב כאמור גם בהצבעה השניה, חוזרים ומצביעים; בהצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שקיבל בבחירה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר; המועמד שקיבל בהצבעה השלישית או באחת ההצבעות הנוספות רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה ומצביעים בעד אחד המועמדים - הוא הנבחר. קיבלו שני מועמדים מספר קולות שווה, חוזרים על ההצבעה.
(ב) היה מועמד אחד בלבד, תהיה ההצבעה בעדו או נגדו והוא יהיה הנבחר אם מספר הקולות שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות שניתנו נגדו; היה מספר הקולות שניתנו בעדו שווה למספר הקולות שניתנו נגדו, מצביעים שנית.
(ג) לא נבחר נשיא לפי סעיף קטן (ב), תיערך בחירה חוזרת בתוך שלושים ימים מיום ההצבעה לפי הוראות סעיפים 5 עד 7 וסעיף זה, ואולם הצעת המועמד לפי סעיף 6(א) תוגש לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה.
מיום 7.11.2013
תיקון מס' 9
ס"ח תשע"ד מס' 2411 מיום 7.11.2013 עמ' 32 (ה"ח 511)
(א) היו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל קולותיהם של רוב חברי הכנסת - הוא הנבחר; לא קיבל מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לא היה רוב כאמור גם בהצבעה השניה, חוזרים ומצביעים; בהצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שקיבל בבחירה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר; המועמד שקיבל בהצבעה השלישית או באחת ההצבעות הנוספות בהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק שני המועמדים שקיבלו את קולותיהם של מספר חברי הכנסת הגדול ביותר בהצבעה הראשונה; המועמד שקיבל בהצבעה השנייה את רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה ומצביעים בעד אחד המועמדים - הוא הנבחר. קיבלו שני מועמדים מספר קולות שווה, חוזרים על ההצבעה.
|
"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה".
|
(ב) נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו, יצהיר הנשיא הנבחר אמונים סמוך, ככל האפשר, לאחר בחירתו, ויתחיל לכהן מעת שהצהיר.
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ט מס' 1696 מיום 30.12.1998 עמ' 36 (ה"ח 2723)
החלפת סעיף 10
הנוסח הקודם:
10. הנשיא הנבחר יתן את הצהרת האמונים ויתחיל לכהן בתום תקופת כהונתו של נשיא המדינה הקודם. נתפנה מקומו של נשיא המדינה הקודם לפני תום תקופת כהונתו, יתן הנשיא הנבחר את הצהרת האמונים סמוך, ככל האפשר, לאחר בחירותו ויתחיל לכהן עם מתן הצהרת האמונים.
|
(1) יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו;
|
(3) יקבל מן הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה;
(4) יאמין את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל, יסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה ויקיים מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל;
(5) יחתום על אמנות עם מדינות-חוץ שאושרו על ידי הכנסת;
(6) ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם.
(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.
(ג) נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק.
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח 2508)
החלפת פסקה 11(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) יפעל לכינון הממשלה ויקבל את התפטרות הממשלה בהתאם לחוק;
מיום 28.1.2003
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 2 (ה"ח 3027)
(2) ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק-יסוד: הממשלה, לענין פיזור הכנסת והתפטרות ראש הממשלה;
|
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח 2508)
12. חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, זולת מסמך הקשור בכינון הממשלה זולת מסמך הקשור בפיזור הכנסת.
מיום 28.1.2003
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 2 (ה"ח 3027)
12. חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, זולת מסמך הקשור בכינון הממשלה או בפיזור הכנסת.
|
(ב) נשיא המדינה אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא המדינה.
(ג) חסינותו של נשיא המדינה לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות נשיא המדינה.
|
|
|
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 98 (ה"ח 824)
16. משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו או אחריה, לרבות אלה שישולמו לשאיריו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
|
(ב) נשיא המדינה פטור מכל שירות חובה.
|
|
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 554 (ה"ח 538)
19. נשיא המדינה רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת; כתב ההתפטרות אינו טעון חתימת קיום; מקומו של נשיא המדינה יתפנה כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב-ראש הכנסת.
|
(ב) הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא עקב קובלנה שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה; החלטת הכנסת על העברת הנשיא מכהונתו טעונה אף היא רוב של שלושה רבעים מחבריה.
(ג) ועדת הכנסת לא תציע להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לסתור את הקובלנה לפי נוהל שקבעה הועדה באישור הכנסת; והכנסת לא תחליט להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו לפי נוהל שקבעה ועדת הכנסת באישור הכנסת.
(ד) נשיא המדינה רשאי להיות מיוצג בפני ועדת הכנסת ובפני הכנסת על ידי בא כוחו, ובלבד שחבר הכנסת לא ישמש בא כוח הנשיא; ועדת הכנסת והכנסת רשאיות להזמין את נשיא המדינה להיות נוכח בעת הדיונים לפי סעיף זה.
(ה) דיוני הכנסת לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים יום אחרי החלטת ועדת הכנסת; על מועד תחילתו יודיע יושב-ראש הכנסת לכל חברי הכנסת בכתב לפחות עשרה ימים מראש; חל תחילת הדיון שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם קיום הדיון.
|
(ב) הכנסת לא תקבל החלטה כאמור אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה על יסוד חוות דעת רפואית שניתנה על פי כללים שקבעה הועדה.
(ג) החליטה הכנסת כאמור, יתפנה מקומו של נשיא המדינה מיום ההחלטה.
|
(1) אם יצא את גבולות המדינה - משיצא עד ששב;
|
(3) אם החליטה ועדת הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה על יסוד חוות דעת רפואית שניתנה על פי כללים שקבעה הועדה, כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה, דרך ארעי, למלא תפקידו - מקבלת ההחלטה עד תום התקופה שקבעה הועדה בהחלטתה או עד שהחליטה כי לא נבצר עוד מן הנשיא למלא תפקידו.
(ב) ועדת הכנסת לא תקבע, לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), תקופה העולה על שלושה חדשים; היא רשאית להאריכה, ברציפות, ללא יותר משלושה חדשים נוספים; הארכת התקופה למעלה מזה טעונה החלטת הכנסת שנתקבלה ברוב חברי הכנסת על פי הצעת ועדת הכנסת.
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 524 (ה"ח 3135)
(2) אם הודיע לועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו, דרך ארעי, למלא תפקידו, וועדת הכנסת אישרה הודעתו ברוב קולות - מאישור ההודעה עד תום התקופה שקבעה הועדה בהחלטתה או עד שהודיע נשיא המדינה לועדת הכנסת שלא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו, הכל לפי המוקדם יותר;
|
(ב) בתקופה שנשיא המדינה הפסיק זמנית למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו יכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה.
(ג) בכהונתו כנשיא המדינה בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה ימלא יושב ראש הכנסת את התפקידים המוטלים על נשיא המדינה בחוק וישתמש בסמכויות הנתונות לנשיא המדינה לפי החוק.
|
(1) על תחילת כהונתו של נשיא המדינה;
(2) על התפנות מקומו של נשיא המדינה;
(3) על תחילתה של כהונת יושב ראש הכנסת כממלא מקום של נשיא המדינה, וסיום כהונה זו, לפי סעיף 22(א)(2) או (3).
(ב) על יציאת נשיא המדינה את גבולות המדינה ועל שובו יפרסם ראש הממשלה הודעה ברשומות.
|
|
(1) סעיפים 2(ג), 6 ו-7 לחוק המעבר, תש"ט-1949;
(2) חוק כהונת נשיא המדינה, תשי"ב-1951.
(ב) החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל, תשי"א-1950, לא יחול עוד על משכורתו של נשיא המדינה או על התשלומים המגיעים לו ולשאיריו.
|
לוי אשכול
ראש הממשלה
* פורסם ס"ח תשכ"ד מס' 428 מיום 25.6.1964 עמ' 118 (ה"ח תשכ"ד מס' 543 עמ' 136).
תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 555 עמ' 98 (ה"ח תשכ"ט מס' 824 עמ' 152) – תיקון מס' 1 בסעיף 6(א) לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969; תחילתו ביום קבלתו בכנסת: 26.3.1969.
ס"ח תשכ"ט מס' 571 מיום 25.7.1969 עמ' 226 (ה"ח תשכ"ט מס' 847 עמ' 327) – תיקון מס' 2.
ס"ח תשנ"ו מס' 1582 מיום 21.3.1996 עמ' 234 (ה"ח תשנ"ו מס' 2508 עמ' 562) – תיקון מס' 3; תחילתו ביום 18.6.1996. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387 פריט 14.
ס"ח תשנ"ט מס' 1696 מיום 30.12.1998 עמ' 36 (ה"ח תשנ"ח מס' 2723 עמ' 391) – תיקון מס' 4 [במקור מס' 5].
ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 2 (ה"ח תשס"א מס' 3027 עמ' 764) – תיקון מס' 5 [במקור מס' 6]; תחילתו ביום 28.1.2003.
ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 524 (ה"ח תשס"ב מס' 3135 עמ' 662) – תיקון מס' 6.
ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 524 (ה"ח תשס"ב מס' 3185 עמ' 949) – תיקון מס' 7.
ס"ח תשע"ג מס' 2399 מיום 27.6.2013 עמ' 87 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 504 עמ' 18) – תיקון מס' 8.
ס"ח תשע"ד מס' 2411 מיום 7.11.2013 עמ' 32 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 511 עמ' 42) – תיקון מס' 9.
ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 554 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 538 עמ' 60) – תיקון מס' 10 בסעיף 3 לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 41).